יישור שיניים לילדים

איגוד האורתודונטים האמריקאי והאגודה האורתודנטית הישראלית ממליצים לבצע בדיקה ראשונה ותחילת מעקב כבר בגיל 8 , לרוב לא מתחילים את הטיפול בגילאים מוקדמים, אבל טוב לבדוק בשביל להיות בטוחים.

טיפול אורתודונטי יכול להתחיל כבר בגיל 7 במקרים מסוימים בהם לא נרצה להמתין לבקיעת כל השיניים הקבועות. במצבים בהם קיים ליקוי סגר (סגירת שיניים לא נכונה) העלול לגרום לנזק בלתי הפיך נעדיף להתחיל טיפול אורתודונטי בגיל מוקדם.

מומלץ לעבור בדיקה ראשונה אצל רופא שיניים ואורתודנט בסביבות גיל זה כיוון שתהליך צמיחת השיניים נמצא בשיאו וניתן להשפיע על עיצוב הפה בצורה נכונה. 

עם זאת, טיפולי יישור שיניים מבוצעים בדרך כלל בתחילת גיל ההתבגרות.

מה חשוב לעשות להצלחת הטיפול?

להצלחת הטיפול האורתודנטי יש חשיבות מכרעת לכך שהמטופל ישתף פעולה על ידי הקפדה על היגיינת הפה, ציות להנחיות האורתודנט והקפדה על הגעה תורים שנקבעו. 

חוסר שיתוף פעולה יכול להאריך את משך הטיפול ולהשפיע על התוצאות.

מה שואלים בפגישה הראשונה את הילד וההורה?

נחקור מהי הסיבה שהגיעו לבדיקה אצל אורתודנט? האם הופנו על ידי רופא? 

מהי התלונה של הילד? האם יש משהו שמציק לו מבחינה דנטלית? האם מדובר בדימוי עצמי?

מה ההורים חושבים? האם מגיעים מסיבות בריאותיות או מסיבות אסטטיות? לעיתים ההורים מגיעים כי מודאגים ממרווח בין השיניים, אז נרגיע ונציין שמדובר במצב התפתחותי ונראה בהמשך אם הרווחים הצטמצמו. מצד שני, גילוי מוקדם מאפשר טיפול בזמן ומניעת סיבוכים

מה בודקים בבדיקה הראשונית בטיפול ליישור שיניים?

 לפני שנבדוק את המצב האורתודונטי:

• המצב הנוכחי בפה, רמת הפלאק ומצב החניכיים  
• האם הצחצוח נכון 
• האם יש מודעות למזון בריא 
• האם ישנם הרגלים מזיקים כמו מציצת אצבע או דחיפת לשון בעת דיבור או בליעה

בדיקה של  מנח השיניים והמצב האורתודונטי:

האם ישנם גורמים שעשויים להשפיע על מנח השיניים כמו לידת תאומים; כמו טראומה בילדות; גורמים גנטיים האם האחים עברו יישור שיניים האם ההורים? 

• האם הוא בוגר דיו ומוכן נפשית לקחת אחריות ולשתף פעולה עם הטיפול
• תוצאות הטיפול תלויות בשיתוף הפעולה הזה ובתגובה הביולוגית של השיניים 
• כמה דוגמאות למנח שיניים 

• מנשך פתוח
• מנשך עמוק
• רווחים בין השיניים 
• מנשך צלבי

סיכום הבדיקה 

• אם נמצא שהשיניים עדיין בתהליך מוקדם של בקיעה ואין צורך דחוף להתערב נחליט שיש לעקוב אחר המטופל ולקרוא לו עוד 9 חודשים/שנה
• אם הוחלט וישנה טובה דיה להתערבות ולטיפול מקדים ("שלב א") לדוגמה:

• שיניים קדמיות בולטות וחשש מטראומה לשיניים
• מנשך לא תקין שעלול להחמיר- סגר צילבי

 נסביר על ההיבטים הטכניים של הטיפול. נסביר למטופל על שגרה עם קשתיות, אכילה, צחצוח שיניים ושמירה על תזונה בריאה עד כמה שאפשר

• נענה גם לשאלות של מוכנות נפשית: 

• "האם כואב?" נסביר על הלחץ העדין
• "האם צריך לאכול אוכל שונה?" נסביר שיש דברים שיצטרכו לחכות עד אחרי הטיפול, כמו דביקים 
• המבוכה להיות שונה- נסביר על הקשתיות שהן שקופות וכמעט בלתי נראות 
• חוסר ודאות לגבי משך הטיפול- גם ההורה יכול לשאול שאלות מסוג זה כי זה משפיע גם עליו 
• הורה מתעניין "האם אוכל ללוות את הילד בבדיקות?"
• הורה שואל "איך אוכל עזור לילד במשך שגרת הטיפול? האם למשל צריך להכין לו ארוחות מיוחדות?"