יישור שיניים לילדים

גילאי 8 עד 11 הם שלב קריטי בהתפתחות השיניים של ילדינו. בשלב זה, המכונה "המשנן המעורב", שיני חלב ושיניים קבועות נמצאות יחד בפה. זוהי הזדמנות מצוינת לבדיקה ראשונית אצל אורתודונט, כפי שממליצה האגודה האורתודונטית, כדי להעריך את התפתחות הלסתות ובקיעת השיניים.

חשוב להדגיש: ברוב המכריע של המקרים, לא נדרש טיפול מיידי. הגישה המקובלת והמומלצת היא גישה שמרנית של מעקב. ניפגש במרפאה לפגישות תקופתיות כדי לוודא שהתפתחות השיניים והלסתות תקינה, ונתכנן את הטיפול האורתודונטי המלא, אם יידרש, למועד המתאים ביותר – בדרך כלל לאחר בקיעת רוב השיניים הקבועות.

מקרים ספציפיים המצדיקים טיפול מוקדם (שלב 1)

רק במיעוט המקרים, כ-10-15% מהילדים, נמליץ על התערבות מוקדמת. מטרת הטיפול המוקדם היא לא לסיים את יישור השיניים, אלא "ליירט" בעיה ספציפית שעלולה להחמיר, לפגוע בשיניים או בלסתות, ולסבך את הטיפול העתידי.

הסיבות העיקריות להתערבות מוקדמת כוללות:

• בעיות סגר משמעותיות: כגון סגר צלבי/הפוך (Crossbite), שעלול לגרום לגדילה א-סימטרית של הלסת.
• הרגלים מזיקים: מציצת אצבע ממושכת, דחיפת לשון או נשימת פה קבועה, אשר עלולים לשנות את מבנה הלסת ולהזיז שיניים. במקרים אלו, ייתכן ונשלב טיפול אצל קלינאי/ת תקשורת או רופא/ה אף-אוזן-גרון.
• בליטה חמורה של שיניים קדמיות: המעמידה את השיניים בסיכון גבוה לשבר כתוצאה מחבלה.
• צפיפות חריגה או חוסר מקום לבקיעת שיניים קבועות: טיפול מוקדם יכול לעזור ביצירת המקום הדרוש.

טיפול מוקדם אינו מבטל בהכרח את הצורך בטיפול מקיף בגיל ההתבגרות (הטיפול המלא), אך הוא יכול לפשט אותו משמעותית, לקצר אותו, ובמקרים מסוימים אף למנוע צורך בעקירת שיניים בעתיד.

אפשרויות הטיפול בשלב המוקדם

כאשר יש צורך בטיפול מוקדם, קיימות מספר שיטות יעילות. לכל שיטה יתרונות וחסרונות, וההתאמה נקבעת על פי הבעיה הספציפית, אופי הילד/ה והמלצת האורתודונט/ית.

1. שיטת הקשתיות השקופות  Invisalign

זוהי טכנולוגיה המשתמשת בסדרה של קשתיות שקופות ונשלפות, המתוכננות דיגיטלית ומיוצרות בהתאמה אישית כדי להזיז את השיניים בהדרגה.

יתרונות:

• אסתטיקה גבוהה: הקשתיות כמעט בלתי נראות, מה שתורם לביטחון העצמי של הילד.
• נוחות והיגיינה: ניתן להסירן בקלות לצורך אכילה וצחצוח שיניים, מה שמקל על שמירת היגיינה אוראלית מעולה.
• אי-נוחות מופחתת: לרוב, הלחץ המופעל עדין יותר וגורם לפחות אי-נוחות בהשוואה למכשירים קבועים.

אתגרים ושיקולים חשובים (חסרונות):

• תלות מוחלטת בשיתוף פעולה: הצלחת הטיפול תלויה לחלוטין בהרכבת הקשתיות למשך 20-22 שעות ביממה. הדבר דורש משמעת עצמית ואחריות גבוהה מהילד ומההורים. אי-עמידה בזמנים תפגע ביעילות הטיפול ותאריך אותו.
• עלות: שיטה זו יקרה יותר מרוב החלופות.

2. מכשירים אורתודונטיים מסורתיים ( מרחיבי לסת וסמכים חלקיים)

זוהי קטגוריה רחבה הכוללת מכשירים שונים, קבועים או נשלפים, המוכרים והנפוצים בטיפולים מוקדמים. דוגמאות כוללות פלטות להרחבת לסת, סמכים ("קוביות") המודבקים על מספר שיניים, ומכשירים נוספים.

יתרונות:

• יעילות קלינית מוכחת: קיימים בשוק כבר הרבה שנים
• עלות: לרוב, אפשרות כלכלית יותר בהשוואה לקשתיות שקופות.

אתגרים ושיקולים חשובים (חסרונות):

• אסתטיקה: המכשירים נראים לעין.
• אתגרי היגיינה: דורשים הקפדה יתרה על צחצוח סביב המכשיר כדי למנוע הצטברות פלאק ועששת.
• מגבלות תזונה: יש להימנע ממאכלים דביקים וקשים העלולים להזיק למכשיר.

שאלה: איך אוכלים ושותים במהלך הטיפול?

תשובה: יש להסיר את הקשתיות לפני כל ארוחה . היתרון הגדול הוא שהילד/ה יכולים לאכול הכל באופן חופשי, ללא המגבלות של גשר. עם זאת, הדבר דורש אחריות לזכור להסיר את הקשתיות, לאחסן אותן בקופסה הייעודית, ולצחצח שיניים לפני החזרתן. ניתן לאכול עם הקשתיות ואז חשוב להימנע ממאכלים חמים. אפשר לשתות כל משקה עם הקשתיות ובתנאי שאינו חם.

שאלה: האם הקשתיות מקשות על צחצוח השיניים?

תשובה: לא, שמירה על היגיינה יכולה להיות פשוטה יותר מאשר עם מכשירים קבועים, מכיוון שמסירים את הקשתיות ומצחצחים שיניים וחניכיים באופן רגיל. עם זאת, יעילות הניקוי תלויה לחלוטין בהקפדה על שגרת צחצוח קבועה ויסודית לפחות פעמיים ביום, כדי למנוע הצטברות חיידקים בתוך הקשתית ועל השיניים.

שאלה: האם הטיפול בקשתיות כואב?

תשובה: כמו בכל טיפול אורתודונטי, הזזת שיניים כרוכה באי-נוחות מסוימת. בימים הראשונים לאחר החלפת קשתית חדשה, צפוי לחץ או רגישות בשיניים. תחושה זו היא טבעית, מעידה על כך שהטיפול עובד, ובדרך כלל חולפת תוך מספר ימים. בהשוואה לטיפול עם קוביות או מכשירי הרחבה מסורתיים הלחץ ותחושת הכאב הרבה יותר חלשים!

אחריות המטופל וסיכונים כלליים בכל שיטות הטיפול

חשוב לזכור שכל טיפול אורתודונטי, בטוח ויעיל ככל שיהיה, כרוך בסיכונים מסוימים ובאחריות מצד המטופל.

• היגיינת פה: הזנחת הצחצוח במהלך טיפול אורתודונטי (בכל שיטה!) עלולה לגרום לעששת, דלקות חניכיים וכתמים לבנים על השיניים.
• אי נוחות ופגיעה ברקמות: בשלבים הראשונים של הטיפול, ייתכנו רגישות בשיניים או גירוי ברקמות הרכות בפה (לחיים, לשון), החולפים לרוב לאחר תקופת הסתגלות.
• עמידה בהנחיות: הצלחת הטיפול תלויה בשיתוף פעולה מלא עם הנחיות האורתודונט/ית, הגעה לפגישות מעקב ושמירה על המכשור.

הבחירה בשיטת הטיפול הנכונה ביותר עבור ילדכם תתקבל יחד, לאחר אבחון מקצועי ומקיף, תוך שקלול היתרונות, החסרונות והצרכים האישיים שלכם.