שן כלואה היא שן אשר אינה מצליחה לבקוע דרך רקמת החניכיים ונשארת בתוך הלסת.
מה הסיבות לשיניים כלואות?
השיניים מתחילות לעבור דרך רקמת החניכיים כבר בגיל הילדות, כאשר בוקעות שיני החלב. תופעה זו חוזרת שוב בגיל מאוחר יותר, כאשר בוקעות השיניים הקבועות ומחליפות את שיני החלב.
אם שן אינה בוקעת במלואה במועד המתאים, ונשארת בתוך רקמת העצם היא נקראת שן כלואה.
שן הבינה היא השן שבשכיחות גבוהה באוכלוסייה אינה בוקעת ונשארת כלואה, אך כל שן יכולה להיות שן כלואה.
הסיבות לכליאת שיניים יכולות להיות מגוונות, ובמקרים רבים מצב זה קשור לצפיפות שיניים. במקרה של שיני הבינה, לעיתים גודל הלסת קטן, ואין מקום באזור האחורי של הלסת לבקיעת השן. גם מנח ו/או זווית השן בזמן התפתחותה עלול להביא למצב בו כיוון הבקיעה לא יהיה נכון, מה שיביא לכליאה חלקית או מלאה של השן.
שן שבקעה באופן חלקי בלבד עלולה לגרום לצבירת שאריות מזון ורובד הקשה להסרה באזור שבין כותרת השן והחניכיים. במקום זה תתפתח דלקת, נפיחות ורגישות גבוהה עד כדי כאב עז. מצב זה נקרא pericoronitis ודורש טיפול מידי.
סיבות נוספות לשיניים כלואות קשורות למצבים גנטיים שונים. לדוגמה קיימים מצבים של שיניים עודפות אשר נשארות כלואות בלסת. במקרים אחרים חסר שיניים דווקא (כמו חסר חותכת עליונה) עלול לגרום לפגיעה בהדרכה לבקיעה של ניב עליונה כך שתישאר כלואה בלסת.
מה הסימנים לשיניים כלואות?
במקרים רבים לא יהיה סימן קליני מובהק להימצאות שן כלואה מלבד העדרה של השן בחלל הפה. בצילום רנטגן דנטלי נוכל לראות את השן הנמצאת עדין בלסת.
במקרים אחרים יכולה להופיע רגישות בחניכיים, קושי בפתיחת הפה, כאבים ורגישות ולעיתים ריח רע מהפה (בכליאה חלקית של שיני בינה לדוגמה). במצבי דלקת חמורה נראה גם הגדלה של בלוטות לימפה צואריות.
מה הטיפול בשיניים כלואות?
- מעקב- במקרים בהם אין תסמינים יתכן שמעקב בלבד יספק. אם מדובר בשן בינה, לעיתים יעדיף רופא השיניים להשאיר את השן הכלואה במקומה ורק יעקוב בעזרת צילומי רנטגן לראות שלא נוצר נזק לשיניים והרקמה הסמוכים לשן הכלואה.
- טיפול בדלקת- שטיפות פה עם חומר אנטיספטי, משככי כאבים ולעיתים אנטיביוטיקה בהנחיית רופא השיניים.
- עקירה- עקירת שיני בינה כלואות היא הטיפול הנבחר ברוב מקרי שיני הבינה הכלואות. העקירה תמנע סיבוכים הקשורים לכליאת שיני הבינה, כמו דלקת מקומית ופגיעה בשיניים הסמוכות. רופאי שיניים רבים מעדיפים כיום לעקור שיני בינה כלואות כטיפול מניעתי, גם אם אינן סימפטומטיות כדי לחסוך נזק עתידי.
- טיפול אורתודונטי- כאשר השן הכלואה אינה שן בינה, נעדיף למצוא דרך להביא את השן למקומה בחלל הפה. אם הסיבה לכליאת השן היא צפיפות, הרחבת הלסת והגדלת קשת השיניים בתהליך של יישור שיניים, יכולה במקרים מסוימים לאפשר בקיעה טבעית של השן הכלואה.
- משיכה אורתודונטית- טיפול משולב של יישור שיניים, חשיפה כירורגית של השן הכלואה ומשיכת השן זהו הטיפול הנפוץ במקרי שיניים כלואות שאינן שיני בינה. ניבים כלואים לדוגמה, קיימים בשכיחות של 1-3% באוכלוסייה. אלה שיניים בעלות חשיבות גבוהה לתפקוד נכון של מערכת הלעיסה ולכן הבאתן לקשת השיניים חשובה.
הסיבוכים הקשורים לשיניים כלואות יכולים לכלול מגוון רחב של תופעות החל ממצב אסימפטומטי לחלוטין, דרך אי נוחות קלה ועד לשינויים במבנה הסגר וזיהום נרחב במקרה של שיניי בינה כלואות.
חשוב מאוד לאבחן מצב של שן/שיניים כלואות, ולבחור את הטיפול המתאים לכל מקרה בהתאם לגיל המטופל, איזו שן כלואה והתסמינים הקיימים.
ד"ר שרית בן שמן מתמחה ביישור שיניים למבוגרים, יישור שיניים לילדים ונוער. צרו עימנו קשר עוד היום.
